חפש בקטלוג

מכים בברזל החם

גלובס - גולן פרינפלד -17.10.2006

המדד הטוב ביותר לאופיה של חברה ציבורית, הוא המתאם שבין ההצהרות של ראשיה ובין הביצועים בשטח. מנכ"ל בכיר עימו שוחחנו פעם אמר לנו: "לא אכפת לי לתת הצהרות לטווח הארוך, כיוון שאם אני טועה בין כה אף אחד לא יזכור זאת, ואם אני צודק אז יצאתי גדול". שמואל שילה, הבעלים והמנכ"ל של חברת סקופ, יכול להביט אחורה ולהגיד בבטחה שאת מה שהבטיח לפני כשנתיים למשקיעים, הוא קיים.

בכנס אנליסטים שערכה החברה בספטמבר 2004, ציין שילה כי יעד המכירות ארוך הטווח של סקופ הוא 230 מיליון דולר. מהדוחות הכספיים של החברה למחצית הראשונה של השנה עולה כי האופטימיות של שילה הייתה זהירה מדי: החברה צפויה להשיג כעבור שנתיים בלבד את היעד ארוך הטווח שלה, ולסיים את שנת 2006 עם מחזור של כ-940 מיליון שקל, שהם כ-220 מיליון דולר.

"התפקיד שלי הוא לבוא כל בוקר לעבודה, ולעבוד" אומר שילה. "אין לי מזכירה, אין לי אאוטלוק, יש לי יומן קטן שאיתו אני מסתובב. אני לא מרבה לצאת לפגישות, וכל מי שרוצה לפגוש אותי יכול לבוא לכאן בכל עת. המשימה היחידה שלי היא לעמוד ביעדים אליהם שואפת סקופ".

אחרי שהחברה השיגה את יעד המכירות הקודם, הציב שילה יעד חדש: "להגיע תוך שלוש-ארבע שנים מהיום למכירות של 1.5 מיליארד שקל, כשמהם 50% יגיעו מחו"ל". כיום מהווה הפעילות הבינלאומית של סקופ 33% מסך המחזור שלה, בהשוואה לשנת 2001 למשל, אז עמד היקף הפעילות של החברה בחו"ל על 10% בלבד.

להערכתו של שילה מחזור ההכנסות של החברה מארה"ב יכול להגיע לכ-100 מיליון דולר, אך תידרש לשם כך עבודה רבה. סקופ מחזיקה בשתי חברות בארה"ב: MTS העוסקת באספקת מתכות לסוחרים וחברה נוספת בשם הדקו, שנרכשה בפברואר השנה תמורת 11 מיליון דולר, מתוכם 8 מיליון דולר בגין מלאי שנרכש. לחברה האמריקנית שלושה מרכזי הפצה הממוקמים בחוף המזרחי בארה"ב ו-6,000 לקוחות.

מביאים גישה שונה לחו"ל

נשאלת השאלה איזה יתרון יחסי יכול להיות לחברת סחר כמו סקופ בשוק האמריקני, אל מול חברות מקומיות דומות. "היתרון שלנו הוא בגישה שלנו השונה מהגישה האמריקנית המקובלת", מסביר שילה. "בארה"ב כל עסק פועל בתחום אחד. היתרון שלנו, הישראלים, הוא שאנחנו יכולים לעסוק במספר תחומים בו זמנית, ואני לא מדבר על לעסוק במקביל גם בתחום התרופות אלא פשוט לשווק מגוון רחב יותר של מוצרים בתחום המתכות.

"בארה"ב, אם מישהו משווק נירוסטה הוא עושה רק את זה וכמעט לא נוגע בשום תחום אחר. אני מטמיע בלקוחות גישה חדשה, לפיה הם יכולים להשיג את כל הצרכים שלהם במקום אחד. זה לא תהליך של מהיום למחר, אבל כבר מתחילים לראות גישה חיובית לעניין בקרב הלקוחות בארה"ב", אומר שילה ומוסיף כי "הדבר הנוסף שאנחנו מביאים לפעילות הבינלאומית, ובעיקר לצ'כיה ורומניה שם הקמנו פעילות, היא היכולת שלנו להביא כסף ולהתקדם בקצבים אחרים משל המקומיים".

סקופ, העוסקת במסחר במתכות, מייבאת סוגים שונים של מתכות כמו נירוסטה, ניקל, אלומיניום, טיטניום ואחרות, ומשווקת אותן לאחר חיתוך והתאמה ללקוחותיה השונים. בין מוצריה ישנם פחים גליליים, צינורות, ברגים, אביזרי צנרת, מוטות, רשתות ועוד. "אנחנו עוסקים בעיקר בלוגיסטיקה", אומר שילה. "אנחנו מתחייבים שהסחורה תגיע ללקוחות שלנו בארץ תוך 24 שעות, ובצורה זו מייתרים למעשה את הצורך של הלקוחות להחזיק מלאים גדולים ולשאת בעלויות שלהם. זו גם הסיבה שאנחנו מחזיקים מלאי גדול בחברה. המלאי שלנו הוא הכוח שלנו, למרות שרבים בשוק ההון רואים בסעיף הזה כשהוא גבוה סעיף בעייתי". סקופ מחזיקה מלאי בהיקף של 498 מיליון שקל, ולדברי שילה "אנחנו לא כמו כל חברה עסקית שסעיף מלאי גבוה עלול לרמז על בעיות אצלה. זאת, מכיוון שהמלאי שלנו אינו מוגבל באורך החיים שלו, וגם משום שזה חלק מהאסטרטגיה העסקית שלנו. ברגע שלא אוכל לתת תגובה מהירה ללקוחות שלי, גם בארץ וגם בחו"ל", מציין שילה, "בבת אחת איבדתי את היתרון התחרותי שלי מול המתחרים".

המחירים עלו וכולם מרוצים

על התוכניות הבינלאומיות של סקופ ניתן ללמוד מהצעדים בהם נקטה החברה לאחרונה: קרן פימי, בראשותו של ישי דוידי, נכנסה לחברה והוזרמו 157 מיליון שקל לתוך החברה. צעד זה סייע לחברה בהתפתחות הבינלאומית שלה בשני אופנים. בשלב המיידי, ההון העצמי של החברה חוזק - מה שאיפשר לה לצאת למהלכים בינלאומיים בלב שקט יותר. בשלב הבא מצפה סקופ להיעזר ביכולות של קרן פימי על מנת להתרחב בחו"ל בצורה של רכישות ומיזוגים. שילה מקווה כי שיתוף הפעולה עם פימי בטווח הארוך, ובמידה שהפעילות הבינלאומית אכן תתפתח כמצופה, יסייע גם בנושא של הנפקות. "אני לא מבין בתחום הזה. אני מבין במסחר, ואני מאמין שחיזוק החברה על ידי קרן פימי עשוי לסייע לנו בתחומים שבהם אנחנו חלשים", הוא אומר.

אחד הסיכונים הגדולים עבור חברה כמו סקופ הוא הוולאטיליות הגדולה של מחירי המתכות השונים, אבל שילה מציין כי זו פחתה מאוד בשנים האחרונות. "עד שנת 2000 שוק המתכות אכן התנהג כשוק מאוד וולאטילי, ולכן נוצרה שחיקה ברווחיות כאשר מחירי הסחורות ירדו", אומר שילה, "אבל מאז התרחשו מספר תהליכים של מיזוגים ורכישות, שהעבירו את הכוח בשוק ליצרנים. המחירים עלו ברמה כזו שגם היצרנים וגם הסוחרים מרוצים מהם, והצרכנים מוכנים לשלם אותם כי אינם יכולים לפעול ללא הסחורות. הם מווסתים את הייצור כך שלא נוצרת הצפה, והמחירים נותרים ברמה גבוהה. לכן הסיכוי שיהיו כאן ירידות מחירים כבדות כמו בעבר הוא נמוך. מלבד זאת", מוסיף שילה, "יש לנו קו מוצרים רחב של כ-40 אלף מוצרים, ולכן ירידה במחיר של אחת המתכות משפיעה רק על חלק מהמוצרים ולא על כולם".

בדצמבר 2005 ביצעה סקופ עסקה עתידית באלומיניום על מנת לקבע רווח שנצבר על חלק מהמלאי, עקב עליית מחירים במגזרי האלומיניום והנחושת. אולם הניסיון לא עלה יפה והעסקה נסגרה בחודש פברואר בהפסד של כמיליון שקל. "זה היה ניסיון חד פעמי שלא יחזור על עצמו, ואת הרווחים שלנו ננסה לעשות דרך מסחר במתכות ולא בעסקאות בניירות", אומר היום שילה.

הרקורד של סקופ מאז הפכה לחברה ציבורית הוא נאה בהחלט: בחמש השנים האחרונות היא חילקה דיבידנדים בהיקף של 96.5 מיליון שקל, ובשלוש השנים האחרונות ייצרה תשואה של 160% למשקיעים. כן, היא נהנית מהנהלה שקולה ואחראית. הדוחות החצי שנתיים של החברה מצביעים על צמיחה של 59% בשורת ההכנסות (חלקה הגדול כתוצאה מרכישות שביצעה סקופ), והרווח התפעולי, שהסתכם ב-67 מיליון שקל, משקף צמיחה של 39% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח של 34 מיליון שקל, המשקף עלייה של 48% לעומת המחצית המקבילה.

בעבר התמודדה סקופ על רכישת חברת מנדלסון העוסקת במסחר בתחום הזורמים, אולם רוני אלרואי, בעליה של חברת קמן, רכש את מנדלסון מתחת לאפה בעת שניהלה משא ומתן לרכישה. כעת משליכה החברה את יהבה על השוק הבינלאומי, שם היא תולה את תקוותיה, ואם תעמוד סקופ ביעדים ששילה הציב לה, היא עשויה לעשות קפיצת מדרגה בכל הנוגע ליחס של שוק ההון כלפיה, בייחוד אם תצליח להיכנס בשלב כזה או אחר למדד ת"א 100. "